ועקנין נ' מגדל חב` לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

 רקע

התובעת ילידת 5.5.1960, נפגעה בתאונת דרכים שאירעה ביום 7.7.04, בעת שישבה ברכבה בחניה ברחוב קשאני אליעזר בירושלים. התובעת עצרה בחניה במקביל למדרכה כשמנוע רכבה דומם והמתינה לבנה. באותה עת רכב מונית התנגש בחלקה האחורי השמאלי של רכבה (להלן: "התאונה").

בכתב התביעה נטען כי כתוצאה מהתאונה נפגעה התובעת בכל חלקי גופה ובעיקר בראש, בשיניים באוזן שמאל, בצוואר ובגב. התובעת פנתה לקבלת טיפול רפואי בקופ"ח מכבי, אובחנה כסובלת מזעזוע מוח, מפגיעה בבלוטות התריס ומפגיעות בחלקי הגוף השונים.

התביעה הוגשה כנגד נתבעת 1, אשר הייתה המבטחת של רכב התובעת ביום התאונה ובסמוך לו וכן כנגד נתבעת 2, אשר הייתה המבטחת של המונית שהתנגשה ברכב התובעת בחניה, ביום התאונה ובסמוך לו.

בתיק זה התקיימו הוכחות בשאלת החבות. בפסק דין חלקי שניתן על ידי ביום 23.11.09, ואשר התייחס למחלוקת בין הנתבעות קבעתי כי "החנייה האסורה של התובעת שכללה בליטת רכבה מעבר לגבולות מפרץ החניה לתוך מסלול הנסיעה של המונית, יצרה את הסיכון שהביא להתרחשות הנזק ושאילולא החניה האסורה לא היה נגרם הנזק. כלומר, שקיים גם קשר סיבתי משפטי וגם קשר סיבתי עובדתי בין החנייה של התובעת לבין הפגיעה והנזק". לפיכך על נתבעת מס' 1, מבטחת הרכב של התובעת, לפצות את התובעת על הנזק שנגרם לה כתוצאה מהתאונה.

התובעת עתרה למינויי מומחים בתחום האורטופדיה והנוירולוגיה. בית המשפט מינה את פרופ' מושיוב למומחה רפואי מטעמו בתחום האורטופדיה אשר קבע כי בעקבות התאונה נגרמה לתובעת נכות צמיתה בגובה 5% לפי מחצית סעיף 37(5)א' לתקנות המל"ל. לא מונה מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה.

הצדדים בחרו שלא להפנות למומחה שאלות הבהרה ואף לא זימנוהו לחקירה על חוות הדעת.ב

אין חולק כי התובעת נפגעה בתאונה, המהווה "תאונת דרכים" כמשמעות המונח בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה 1975 (להלן: החוק). המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת הנזק.

תצהיר התובעת

בתצהירה שבה התובעת על האירועים שהביאו לפגיעתה כפי שפורטו בכתב התביעה דלעיל, ומציינת כי הפגיעה בבלוטת התריס אובחנה מאוחר יותר.

לטענתה במשך החודש בו שהתה בחופשת מחלה קבע לה המומחה 100% נכות זמנית. כמו כן ציינה התובעת כי בתקופת ההחלמה נזקקה לעזרה וסיעוד אישיים ומציינת שנעזרה בעיקר באימה שעזרה לה בטיפול בילדים ובאחזקה השוטפת של הבית. בעקבות התאונה היא נזקקה לטיפולים רפואיים שונים לרבות טיפולי שיניים. מאז התאונה ובמשך חודשים רבים סבלה התובעת מכאבים ומהגבלות בתנועות הצוואר עם הקרנה אל השכמות והגב, כמו כן סבלה מכאבי ראש, מהרגשת נימול בשפתיים ובלסת התחתונה, מקשיי זיכרון, מכאבי אוזניים ומסחרחורות וחשה רעד בגופה. בשל כאבי הצוואר נאלצת התובעת ליטול כדור ביום להקלה על כאביה.

בתצהירה מפרטת התובעת את נתוני עבודתה ושכרה. התובעת, מורה בהכשרתה לכיתות א'-ט', בעלת ותק של 23 שנים במשרד החינוך, ובפועל עובדת כמורה לאנגלית. לטענתה, עובר לתאונה עבדה במספר בתי ספר אך כיום בשל מצבה כתוצאה מהתאונה היא אינה יכולה להמשיך ולעבוד בבתי ספר נוספים. כמו כן מציינת התובעת כי בשל פגיעתה בתאונה היא נאלצה להפחית בהיקף משרתה כפי שיפורט להלן:

לטענתה עובר לתאונה עמד היקף משרתה בין 108%- 115%. לאחר התאונה ניכרת ירידה בהיקף המשרה ושיעור המשרה עומד על71%- 111%, כאשר חלק ממנו הוא בגין תפקידים מנהליים, הכרוכים בהפחתת שעות בפועל מעבודת ההוראה.

לטענתה מאז שנת הלימודים תשס"ח (כשלוש שנים לאחר התאונה) היא עובדת בהיקף משרה שבין 71%- 93%.

בשנה"ל תשס"ט ירד היקף משרתה לשיעור 71%.

בשנה"ל תש"ע היקף משרתה עמד על 83%.